לפעמים ישנם אימונים קשים, או פשוט משהו לא מתחבר, ומרגישים כאבים או עוד שניה אתם הולכים להקיאה, לרוב זה קורה באימון אינטסניבי כשרצים על גבול היכולת, לדוגמא תחרות של 5 ק"מ.
כאשר קשה לי להתרכז בנשימה אני בראש מחלק את הריצה למקטעים קטנים יותר, דמיינו שעוד דקה נגמרת הריצה או בפניה מסויימת. אל תחשבו על נקודת הסיום, או מה יקרה בסוף או איך תרגישו, פשוט תחשבו על הריצה כמקטעים – "נשאר לי עוד מרחק שאני רץ אותו בחימום, או המרחק שנשאר לי זה המרחק שאני הולך עד הבית ברגל וכו'.. כך תוכלו להתרכז במשהו שהולך לקרות ממש עוד מעט.
דוגמא בריצת מרתון אף פעם לא נחשוב על ריצת ה- 42 ק"מ ( פאק זה הרבה) החלוקה בראש היא 5,10,15,21,26,30,35,38,40,42 יאלה עוד 200 מטר סיימנו. כל מקטע בפני עצמו. תהיו מרוכזים פשוט במשהו אחד.

תעשו עם עצמכם ניסוי, שבו במקום נוח, תעצמו עיניים ואל תעשו כלום..
תראו איך המוח מתחיל לקפוץ ממחשבה למחשבה,  תנסו לקחת זום אווט מהם ולראות על מה המוח חושב.
לא תהיה הפתעה אם תתקלו במחשבות כמו "מה אני עושה", "איזה פדיחות", "מה זה השטויות האלה", "יש לי דברים לסיים", לאחר שהצלחתם לשים לב למה שאתם חושבים נסו למקד את תשומת הלב לאוויר שנכנס דרך האף ויוצא דרך הפה. אם תצליחו להתרכז ב 10 נשימות רצופות אתם על הגל. זה יותר קשה ממה שזה נשמע. אם המחשבות נדחפות וזה לא מצליח זה גם בסדר, אין כאן טוב או לא טוב, הדבר דורש תרגול.
הרבה רצים במיוחד מתחילים, רצים עם מוזיקה, זה נושא בפני עצמו שכתבנו עליו כאן, והוא מתחבר למה שהיה רשום במאמר הזה, מוזיקה היא דבר נפלא, אומנם אני מאמין  ביותר יתרונות בריצה ללא אוזניות, אם אתם מהרצים שרצים עם אוזניות, תעשו לעצכם אימון אחד בשבוע בליעדהם, זה אחלה אימון מנטלי.